>ספרד>אנדלוסיה

אחד הדברים שמאד מאפיינים את חבל אנדלוסיה הוא התפריט. חבל אנדלוסיה מתמחה בייצור זיתים (10% משמן הזית בעולם מגיע מאנדלוסיה) ומוצרים טריים באיכות טובה מאוד. הארוחה הספרדית מתאפיינת במגוון רחב של מוצרים בינהם: זיתים, שום, גבינות בטעמים מגוונים, מגוון רחב של נקניקים וירך חזיר משומר. ארוחה ספרדית טיפוסית מורכבת ממספר מנות:

מתאבנים
חזיר משומר, גבינות, צדפות, סרטנים ושאר פירות ים.

מנה ראשונה
מרק, ירקות רעננים או סלט.

מנה עיקרית
מיני בשרים (בד"כ חזיר) או דגים.

קינוח
מנות מתוקות, פירות או גבינות.

במהלך היום ולפני הארוחות נוהגים הספרדים לשתות ולאכול טאפאס (Tapas) - מבחר חטיפים מבשר, גבינה או פירות ים, המוגשים ב"טאפאס בר" בליווי שתיית קוקטיילים ויינות. הטאפאס הוא מעין "פאסט-פוד" של ספרד ובאזור אנדלוסיה נמצאים מרבית מסעדות הטאפאס בספרד. טאפאס לדוגמא: קרפצ'יו בקר ברוטב בלסמי עם נגיעות גבינת פרמז'ן, צלפים ומלח ים. פטריות ברוטב שום (Champinones al Ajillo), סרדינים ממולאים, קבבוני בקר על מצע טחינה אדומה וירוקה, אלבונדיגז בלקני - תבשיל קציצות בשר וחצילים, מוסקה בליווי טחינה וצזיקי, קסדייה במילוי ירקות מוקפצים בטקילה וצ'דר או במילוי פרגיות או בקר, גבינה וירקות מלווה בגווקאמולה, סלט ראשי קלמרי על מצע עלי ריג'לה וסלק מוחמץ, מאפה אנטיפסטי וגבינת עזים, סרטנים בשום ועוד.

הבראנץ' (בין בוקר לצהריים) של הספרדים נקרא אלמוארזו (Almuerzo) והוא כולל סנדוויץ מלחמנייה הנקראת בוקדילו (Bocadillo) עם בשרים או גבינות. ארוחת הצהרים נחשבת לארוחה החשובה ביום - והיא נאכלת בשעות אחה"צ אחרי 14:00. את ארוחת הערב אוכלים בד"כ בשעה 22:00.

המטבח האנדלוסי נוצר במשך מאות שנים והוא מושפע מערב הרב של התרבויות שעברו במקום. באנדלוסיה ניתן לאכול מאכלי איכרים, מאכלי חורף, תבשילי קדירה, מרקים (במיוחד עם שעועית) ומאכלים ים תיכוניים טיפוסיים. ההשפעה הערבית ניכרת בעיקר בקינוחים; בין היתר, בקלוואות למיניהן, מאפים מתוקים וניחוח ערבי. הגספאצ'ו (Gazpacho), מרק ירקות קר עם עגבניות, מלפפונים, פלפלים ושמן זית המוגש עם קרוטונים הוא אחד המאכלים הידועים ביותר באזור.

הבשר השולט בספרד בכלל ובחבל אנדלוסיה בפרט הוא בשר החזיר המופיע בוריאציות שונות הן בטאפאס והן בפאייה (Paella). הפאייה היא תבשיל בסיר ענק המורכבת מאורז מתובל בשר עוף, בשר חזיר או פירות ים. הפאייה המפורסמת ביותר היא פאייה סרטנים. כשאומרים רק פאייה מתכוונים לפאייה פירות ים שהיא "ברירת המחדל" של הפאייה.

להלן רשימת מאכלים ספרדים טיפוסיים:

מתאבנים
אנסאלאדה דה פימיינטוס (Ensalada de Pimientos) - סלט פלפל אדום.
טורטילה (Tortilla de patatas) - חביתה ספרדית.

מרקים
גספאצ'ו (Gazpacho) - מרק ירקות קר. (מפורסם מאד גם באיטליה).
סופה דה אחו קסטלנה (Sopa de Ajo Castellana) - מרק שום בסגנון קסטיליה.

תבשילים
ראבו דה טורו (Rabo de Toro) - תבשיל זנב שור.
פיסטו מנשגו (Pisto manchego) - תבשיל ירקות בנוסח לה מנשגו.
פאייה מוולנסיה (Paella Valenciana de la Huerta) - פאייה בנוסח ולנסיה.
קלדרו אל אסטילו דל מר מנור (caldero al estilo del Mar Manor) - תבשיל דגים מאל מנור.

דגים
מרלוזה (Merluza a la gallega) - דג נוסח גליציה.
מארמיטקו (Marmitako) - דג טונה טרי
וייחס קון פאפס ארוגדס (Viejas con papas arrugadas) - מנת דג עם תפודים מהאיים הקנריים.

עוף
פולו אל אחיו (Polo al Ajillo) - עוף ברוטב שום.
פולוס אל צילינדרון (Pollos al chilindron) - עוף בעגבניות ופלפל.

תוספות
ארוז אזאפרן (Arroz Azafran) - אורז עם זעפרן.
ארוז אבאנדה (Arroz Abanda) - אורז עם פירות ים.

קינוחים
מרמלדה דה למון (Mermelada de Limon) - קציפת לימון.
פלאן דה הואבוס (Flan de Huevos) - רפרפת קרמל.
לצ'ה פריטה (Leche frita) - ריבועי רפרפת ביצים מטוגנים.
 

גרנאדה היא אחת הערים המתוירות ביותר בספרד וזאת בעיקר בגלל מתחם אלהמברה שמושך אליו תיירים מכל העולם. העיר נמצאת במישור אולם שלושת הגבעות:אלהמברה,אלבאיסין וסאקרומונטה מספקות תצפיות מנעינות על שאר חלקי העיר. העיר גראנאדה היתה המעוז האחרון של השלטון המוסלמי בספרד.

כ-1500 שנים לפני הספירה היו כאן שבטים איבריים. קרוב לשנת 1000 לפנה"ס התיישבו כאן הפיניקים. בשנת 550 לפנה"ס השתלטו על האזור אנשי קרתגו ו-300 שנים מאוחר יותר התיישבו כאן הרומאים וקראו לו ILLIBRIS . במאה החמישית לספירה עברה העיר לשליטת הויזיגוטים ובשנת 713 השתלטו עליה המורים (השליטה המוסלמית בגראנאדה נמשכה למעלה מ-700 שנים). המורים קוראים למקום LLBIRA שהפך מאוחר יותר ע"י הנוצרים ל- ELVIRA. בשנת 1231 קבע אל אחמאר איבן נאצר מייסד השושלת הנאצרית את בירתו בגראנאדה.

עם כיבושה של קורדובה ע"י הנוצרים בשנת 1236 ברחו מוסלמים רבים לגראנאדה והמשיכו את פריחתה תחת שלטונה של השושלת הנאצרית שהשכילה לא להילחם בפרדיננד השלישי. בשנת 1237 הוחל בבנייתה של אלהמברה ובשנת 1314 הוחל בבניית גנע ג'נראליפה. מצב זה נמשך עד סוף המאה ה-15. המאבקים בתוך חצר החליפות בין החליף לבין מלכתו על רקע רומאנטי ונסיונה להמליך תחתיו את בואבדיל הצעיר רק החלישו את החליפות וגרמה לנפילתה של העיר כפרי בשל לידיו של פרדיננד מאראגון בשנת 1492. גראנאדה היתה המעוז המוסלמי האחרון בחצי האי האיברי ועם נפילתה תם הכיבוש המוסלמי בספרד. בשנים אחר כך הוטלו סנקציות שונות על המוסלמים שנארו בעיר עד לסילוקם הסופי בשנת 1568.

בשנות ה-20 של המאה העשרים הפכה העיר למרכז של אמנים שהבולטים ביניהם היו המשורר/סופר/מחזאי פרדריקו גארסיה לורקה והמוזיקאי מנואל דה פאליה.
 

העיר שנקראת בפי האיברים בשם היספאליס משמשת כבירת אנדלוסיה. היא מונה כשלושת רבעי מיליון תושבים ומהווה את העיר הרביעית בגודלה בספרד. ההיסטוריה המפוארת של העיר קשורה בדמויות מפורסמות מתחומי חיים שונים. אמריגו וספוצ'י שקבע שקולומבוס לא הגיע להודו אלא ליבשת חדשה שמכאן ואילך תיקרא על שמו אמריקה. מגלאן יצא מסביליה להקיף את כדור הארץ.הציירים ולסקז ומוריו חיו כאן במאה ה-17 והדמויות של כרמן ופיגארו ששימשו כהשראה ליצירות המפורסמות של ביזה ורוסיני ("הספר מסביליה") צמחו כאן. דון חואן המאהב האגדי חי כאן וזוהי העיר בה נכתבה היצירה דון קישוט ע"י סרואנטס שהיה דמות ססגונית ומענינת. סרואנטס שנחשב לאחד מגדולי הסופרים בספרד נקשר לפרשיות פליליות ואף בילה חלק משנותיו בבית הכלא המקומי.מהעיר הזו יצא מגלן למסעו הגדול וכאן נקבר כריסטופר קולומבוס.

סביליה כמו ערים אחרות באנדלוסיה משלבת בתוכה ארכיטקטורה מעורבת של הנצרות והאיסלם. אחת התופעות שמייחדות את סביליה היא שחלק מהיצירות המעורבות נבנו כבר בתקופה שהנוצרים שלטו בה כך שההסבר לתופעה הוא שהתושבים אימצו חלק מסגנון הבנייה המוסלמי גם לאחר שאלה כבר גורשו מהעיר.

תמצית ההיסטוריה של העיר נחרטה על שער חרז: "הרקולס בנה אותי,יוליוס קיסר הקיפני בחומות והמלך הקדוש כבש אותי" .כבר במאה התשיעית לפני הספירה התיישבו כאן שבטים טרטזיאנים שעסקו בעיקר בצייד ודייג. מאוחר יותר הקימו כאן אנשי קרתגו מושבות ובסוף המאה ה-3 לפני הספירה באו הרומאים (טריאנוס קיסר נולד כאן). המושבה הרומאית הראשונה היתה באזור ITALICA שמרוחק ממרכז העיר הנוכחית כ-10 ק"מ. כאן ניתן לראות כיום שרידים מאותה תקופה (אמפיתיאטרון ורצפות פסיפס). בתקופתו של יוליוס קיסר נקבע שמה של העיר היספאליס. במאה החמישית לספירה העיר עברה לשליטת השבטים הויזיגוטים שהפכוה לבירתם.

במאה השמינית עברה העיר לשליטתם של הערבים שפיתחו כאן מרכז מדיני ומסחרי. שמה של העיר שונה לשם הערבי איסבילה. בתקופה הראשונה לשלטון המורים היתה כאן התיישבות מאסיבית של מוסלמים ונבנו בה מספר מבנים ציבוריים מרשימים כדוגמת המסגד הראשי שעליו נבנתה מאוחר יותר כנסיית סאלבאדור. בשנת 1195 ניצח הסולטן יעקוב אל מנסור את הנוצרים בקרב אלארקוס.

במחצית המאה ה-13 היא עברה לידי הקסטיליאנים. פרננדו השלישי גירש את המוסלמים מהעיר והפך את העיר למקום מושבו עד מותו בשנת 1252 (הוא קבור בקאפלה הראשית בקתדרלה). בשנת 1356 אירעה כאן רעידת אדמה חזקה שגרמה לקריסתם של חלק מהמבנים העתיקים. במאה ה-15 נבנתה הקתדרלה כאשר מתכנניה הציבו לעצמם מטרה שזוהי תהא הכנסייה הגדולה בעולם. בסופו של דבר זוהי הכנסייה השלישית בגודלה באירופה. בשנת 1492 עם גילוי אמריקה הפכה העיר למרכז מסחרי תוסס ובעקבות הפריחה הכלכלית החל תור הזהב של סביליה. נבנו כאן אוניברסיטה,מנזר,בית סוהר וגם בורסת הסחורות במטרה לרכז כאן את הסחר עם יבשת אמריקה.

בשנת 1717 הסחף בנהר גואדאלכביר גרם לסתימת הנתיב הימי שהוביל מהעיר לאוקינוס ובורסת הסחורות עברה לקאדיז שעל שפת האוקינוס. מעבר זה הביא להדרדרות כלכלית. הנהר חזר לשחק תפקיד חשוב בכלכלת העיר ונכון להיום מתנהלת תנועה של ספינות סוחר על הנהר וזהו הנמל הפרדי היחיד שאינו נמל ימי. שני אירועים גדולים שאירעו במאה ה-20 הותירו חותמם על העיר. הראשון שבהם הוא היריד האיברי-אמריקאי שהתקיים כאן בשנת 1929 והותיר שורה ארוכה של מבנים,מונומנטים וגנים (ככר אספניה,גני מאריה לואיזה) מרשימים שחלקם ממוקמים משני צידיה של שדרת PALMERAS . האירוע השני הוא האקספו שהתקיים כאן בשנת 1992 ולקראתו פותח אזור חדש ומודרני מעברו השני של הנהר.

מנקודת מבט יהודית היתה כאן בעבר קהילה גדולה ומפוארת (אלפי משפחות שהפעילו למעלה מעשרה בתי כנסת). במאה ה-14 חרבה הקהיליה וכיום מספר היהודים שיושבים בה פחות ממאה.

קורדובה היא ללא ספק אחת הערים המענינות ביותר באירופה. היא הוכרזה בשנת 1984 כאתר מורשת עולמית ע"י ארגון אונסקו. היחודיות שלה נובעת מהעובדה שזוהי עיר שבה יש שילוב של שלוש תרבויות: איסלם,יהדות ונצרות שהשתמר עד עצם היום הזה. בעיר יש כ-350,000 תושבים.

בדומה לערים אחרות באנדלוזיה גם קורדובה חוותה את הפלישות של הפונים,הקרתנים,היוונים שהגיעו לכאן לאחר שנחתו בקאדיז. מאוחר יותר הגיעו לכאן הרומאים שבין היתר ניהלו כאן חלק מהמלחמות הפנימיות שלהם (מאבק ים בין יוליוס קיסר ופומפיוס) .בתקופת הרומאים היא שימשה כבירת הפרוביציה הרומית CORDOBA COLONIA PATRICIA. במאה החמישית הגיעו אליה הויזיגוטים. בשנת 719 קבעו בה את משכנם אמירים מחליפות דמשק. בשנת 756 הגיע לכאן עבד אל רחמן הראשון שהיה הניצול היחיד מבית אומייה ששרד את הטבח שערכו בהם בני שושלת עבאס. הוא ברח מערבה והקים כאן שושלת ששלטה במקום וקידמה אותו למעמד של העיר החשובה באירופה. במאה השמינית נבנה המסגד שעל מקומו ניצבת המזקיטה והוחל בבניית אלקאזאר.  במאה העשירית תחת שליטה של חליפות אומייה הוחל בבניית הארמון במדינה אזהרה. בשנת 1236 נכבשה העיר ע"י פרדיננד השלישי. בתחילת המאה ה-14 נבנה בית הכנסת ובסופה הוחל בבניית חומה סביב האלקאזאר.

היהודים בקורדובה היו חלק בלתי נפרד מהפריחה התרבותית של העיר. הדמות המפורסמת ביותר שקשורה לעיר הוא הרמב"ם שמונצח כאן במספר מקומות (ככר מימונידאס,מלון מימונידאס,פסל בככר טבריה,מופע אורקולי במגדל קאלאהורה). ככר יהודה הלוי היא דוגמא נוספת שמזכירה את חלקם של היהודים בשגשוגה התרבותי של העיר. הרובע היהודי (JUDERIA) נחשב לאחת האטרקציות העיקריות בעיר ובתוכו ממוקם בית כנסת שהמוני תיירים פוקדים אותו.

המלצה: לנסוע לקורדובה (כמו ליתר המקומות באנדלוזיה) בחודש מאי (בחודשים יולי-אוגוסט החום כאן בלתי נסבל ובנוסף לכך חלק לא מבוטל מהאירועים והפסטיבלים באנדלוסיה מתקיימים בחודש זה).
 

קוסטה פירושו "חוף" (גזור מהמילה "Coast" באנגלית); דל סול פירושו "השמש"; ואכן החוף המדהים של קוסטה דל סול - כשמו כן הוא "חוף השמש". אזור החוף של קוסטה דל סול השייך לחבל אנדלוסיה, מחוזה הדרומי של ספרד, מולדת הפלמנקו והיצרן של עשרה אחוזים משמן הזית בעולם, הוא אחד המקומות היותר טובים לבילוי חופשת הקיץ.

קוסטה דל סול היא רצועת חוף המשתרעת מטריפה (Tarifa) עד מלגה (Malaga). מה יש בקוסטה דל סול? חופים מפורצים, נופים מרהיבים, כפרי דייגים, איכרים, אתרי נופש מפורסמים, וחופש. הרבה חופש.

קוסטה דל סול נחשבת לאחת הקוסטות הטובות בספרד, בעיירות הנופש השזורות לאורך החופים ישנם שפע אטרקציות לתייר: חופי רחצה מעולים, מסעדות חוף, דיסקוטקים, פארק שעשועי מים, קזינו, מגרשי טניס וגולף, ספורט ימי ענף ועוד. בנוסף לאטרקטיביות הבלתי מתפשרת של הנופש במקום, מושכת הקוסטה גם חובבי ארכיאולוגיה בשל מיקומה הקרוב לאתרים ההיסטוריים של ספרד, הערים גרנדה וקורדובה. גם בנסיעה בכביש המתפתל לאורך החוף ניתן לראות עדיין שרידים ארכיאולוגיים של מבצרים שפעם הגנו על החוף.

בין הערים הגדולות בקוסטה דל סול ניתן לציין את מלגה, טורמולינוס ומרביאה.
 

מלגה (Málaga) היא העיר הגדולה והמרכזית בקוסטה דל סול, ומאכלסת למעלה מחצי מיליון תושבים. היא ממוקמת בסמוך לנמל המסחרי. לכאורה היא אחת הערים העניות באזור אך המציאות מראה תמונה שונה לגמרי..

נסיעה באוטובוס למרכז העיר תראה לכם את שגרת החיים בעיר; רחובות הומים, אווירה מקומית חמימה, אורות צבעוניים מכל עבר, מצב-רוח בריח של ים ומזג אוויר בטעם של קיץ.

מלגה, העיר של פיקאסו, ערוכה לתיירים ומציעה מוזיאונים, ביניהם בית הולדתו של הצייר ומוזיאון ענק של עבודותיו. המבנה המרשים ביותר בעיר הוא הקתדרלה היפהפייה, שנחשבת לאתר תיירות לאומי. בנייתה החלה ב-1528 והסתיימה במאה ה-18. חובבי הכנסיות שביניכם יכולים לבקר גם בכנסיות אחרות במלגה, כמו כנסיית ג'יימס הקדוש, בה נטבל לנצרות הצייר פאבלו פיקאסו.

העיר רוויה בפלאזות (כיכרות) וסמטאות צרות; הטיול מעלה ניחוחות של טעם ים תיכוני ואפרופו טעם,.. מלגה ידועה בזכות הדג המטוגן הנפלא שלה - שטעמיו הערבים ידועים בכל ספרד. ברב המסעדות תוכלו להזמינו וזוהי מנה חובה! המשך הטיול בעיר יכלול ביקור בגנים הבוטניים, בנמל וברצועת החוף הארוכה העוטפת את העיר.